שמחה רבה, שמחה רבה…
פסח בפתח וההתארגנויות בעיצומן.
משנה לשנה אנחנו מתייעלים קצת יותר (או מנקים קצת פחות, תלוי את מי שואלים…) אבל כך או כך, אשתי ואני מרוצים.
במהלך הניקיונות השנה הגעתי למגירה שבה נהגתי לשמור את כל המכתבים מבתי ההשקעות השולחים אחת לרבעון את הדו"ח. אתם יודעים, דו"חות הפנסיה, הגמל וההשתלמות (מה בכלל ההבדל בין כולם?…) חייכתי לעצמי במבוכה כשחשבתי על עצמי לפני שלוש וחצי שנים – אפילו לא פתחתי את המעטפות הללו והם בכלל לא ענינו אותי. אחחח, איזו טעות. אם הייתי מבין אז מה המשמעות…
היום אני זוכה לחגוג את ליל הסדר הרבה יותר מפעם בשנה. למעשה אנחנו חוגגים אותו בכל פעם שאני זוכה להפגש עם בני זוג יקרים שחולמים על יציאת מצרים הפרטית שלהם.
כל זוג והמכות הכלכליות שלו.
כל משפחה והמרור הכלכלי שלה.
האתגר הגדול הוא קודם כל להחיות יחד את האמון והתקווה שאפשר להשתלט על זה ושזה בידיים שלנו. השלב השני הוא לעשות סדר אמיתי בבלגן שאופף אותנו,ולהבין מה יש לנו. השלב השלישי הוא להבין מה אנו רוצים וללמוד כלים ושיטות חדשות שיביאו אותנו לשם דרך תוכנית מעשית שאכן תוציא אותנו ממצרים, מעבדות לחירות כלכלית, דרך ים סוף והמדבר הגדול בדרך לארץ המובטחת.
רק שהפעם, לא כמו במדבר, אנחנו הולכים ללמוד מנסיונם של אחרים ולקצר את הדרך.
הפעם אנחנו לא הולכים לעשות את זה בארבעים שנה (גם לי אין סבלנות לתהליכים ארוכים…)
הפעם כולנו כמשפחה נרוויח מזה ולא רק הילדים שלנו.
הפעם ב"ה אנחנו מצליחים.
כל משפחה עם החרוסת שלה.
כל זוג והאפיקומן המפנק שלו.
אתם באים?
